<h1>שו"ת הרשב"ש סימן תקע"ג</h1>
<h2>דף סא.</h2>
והולידו ההקדמות אלו שכיון שטובי העיר הם כשלוחין ופריעת בעל חוב מצוה, אין הצבור יכולין לומר להם לתקוני אתם שלוחינו ולא לעוותי, וכדאמרינן בסוף בכורות [ס"א ע"א] האומר לשלוחו צא ותרום והלך ותרם אחד מארבעים תרומתו תרומה, אעפ"י שהתרומה ג"כ בעין רעה אחת מששים ובעין בינונית היא אחד מחמשים ובעין טובה אחד מארבעים, וזה אם תרם אחד מארבעים תרומתו תרומה אעפ"י שהיה בעל הבית בעל עין הרע מצי אמר ליה שליח אנא בעין יפה (אמרתיך) [אמדתיך], כן השלוחים הללו יכולין הם לומר אנחנו בעין יפה (אמרנו) [אמדנו] אתכם שאתם רוצים לקיים מצוה זו ורוצים לקדש את השם ולהתרחק מהגזלה ולא היה לפרוע כי אם על דרך זו, ולא נתפייסו יחידים אלא לפרוע בעד הקהל אלא א"כ קבלו עליהם בחרם.
